אני מבקש לברך את הסטודנטיות לקראת החג. מדרכו של עולם ברכה קשורה
בהקשר ובנסיבות ובגיליון שלפניכם 'המשחק' הוא הנושא. הקשר בין משחק לפסח מוכר היטב
בגין האופי החינוכי של פסח בכלל ושל ליל הסדר בפרט. פסח מתייחס כידוע לכול ומכאן
עולה הצורך לשלב את הילדים בחוויה הכוללת של החג; כן, תאמינו או לא, גם ילדים יצאו
ממצרים! אגב, בילדותי שיחקו באגוזים ובעקיפין למדו מהמשחק גם חשבון! ומה אצלכן?
אבל לא רק הילדים משחקים! בליל הסדר כולנו חווים סוג מסוים של משחק;
משחק בהגדרתו הרחבה. אמנם אין כל עניין לשחזר את יציאת מצרים עם הביגוד המתאים
וכו', אך כשאנו מצביעים על 'לחם העוני' אנחנו אמורים לעבור שינוי תודעתי שמתאים
לאדם 'המשחק'! אנחנו מבצעים פעולה שמזכירה משחקים מסוימים; חשבו על כך! חופש איננו
דבר מובן מאליו! כדי להיות בן חורין צריך להתמודד עם מציאות קשה וכפייתית. אחת
הדרכים לעשות זאת היא משחק. המשחק משנה תודעה! זהו שם המשחק! קצת מוזר להסתכל על
הסדר בצורה שכזו, אבל האמינו לי: זוהי הסתכלות מקדמת ובונה!
עכשיו אוכל לחזור לברכה. ברכה איננה משחק! אני מברך ברצינות חג שמח!
ישראל רוזנסון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה