יום שני, 4 ביולי 2016

10 שימושי וידאו להעצמת פרחי הוראה

היום הטכנולוגיה של וידאו ויצירת סרטונים זמינה כל כך ונמצאת באיכות טובה ופשוטה להפעלה. לרובנו יש סמארטפון עם אפשרות להורדת אפליקציות לעריכה ועיצוב סרטוני וידאו. הילדים (וגם המבוגרים) יוצרים וידאו בשניות לשימוש פרטי. יתרה מזו, יש אפליקציות שגם בלי לבקש יוצרות סרטונים ע"י איגוד מספר תמונות מאותו אירוע או מאותו היום. למשל האפליקציה magisto או תמונות גוגל. את הזמינות של הטכנולוגיה והיצירתיות ביצירת וידאו ניתן לגייס לתהליך הלמידה של הסטודנטיות בדרכן לעבודתן כמחנכות ומורות.
השימוש בוידאו מאפשר יצירת תהליכים שלא היו אפשריים בעבר, למשל, תהליכי רפלקציה והערכה עצמית דרך צילום השיעור.

10 שימושי וידאו לפרחי הוראה 


1. רפלקציה והערכה עצמית של פרחי הוראה


צילום שיעור וצפייה חוזרת בו מאפשר למורה לפתח רפלקציה והערכה עצמית על הנעשה בשיעור. המורה מתמודדת עם מגוון רחב של בעיות במהלך השיעור ולא תמיד היא מצליחה לזכור את כל אותן התמודדויות. צילום של כל השיעור יכול לעזור למורה לבחון בדיוק מה היה בשיעור, מה קרה וכיצד התמודדה המורה עם כל האתגרים שאותו שיעור הציב בפניה. 
בנוסף, צילום השיעור יכול להעניק למורה זוויות נוספת על הדינמיקה הכיתתית וכיצד חלק מהילדים משתתפים בשיעור וחלק לא. כיצד המורה מתייחסת לילדים ועוד.


2. אימון לפרחי הוראה או לסטאז'רים בהוראה

צילום שיעור עוזר באימון פרחי ההוראה. מעבר לעבודה מעשית שבה הסטודנטית מתאמנת בהוראה, והמדריכה הפדגוגית והסטודנטיות האחרות מעריכות את עבודתה, צפייה בצילום השיעור מאפשרת מיקוד במטרות השיעור ובחינה האם הן אכן הושגו באותו שיעור.
המדריכה הפדגוגית והסטודנטית יכולות לצפות בנפרד בשיעור המצולם ולהתמקד במטרות שהוגדרו במערך השיעור. לראות כיצד והאם הן  הושגו וכיצד למקד את הסטודנטית ולאמן אותו להוראה מיטבית.


3. היכרות של פרחי ההוראה עם בית הספר בהן ילמדו במהלך לימודיהם

כל סטודנטית חשה בלחץ והפחד לפני השיעור הראשון בעבודה מעשית. על מנת להוריד את המתח הזה ניתן להציג בפני הסטודנטיות סרטון קצר המתאר את דרישותיהם ואת ציפיותיהם של סגל ההוראה באותו בית הספר שבו תתבצע העבודה המעשית. למעשה ניתן לומר כי לכל בית ספר יש את הנורמות שלו, נורמות חברתיות, תורניות ולימודיות. על מנת למנוע אי הבנות בין בית הספר לסטודנטיות, יכול בית הספר לצלם מספר שיעורים, או לצלם קטעי שיעורים עם נקודות חשובות עבורו ובכך להכין את הסטודנטיות לעבודה בבית הספר. 


4. פיתוח ספריית סרטוני וידאו עם הוראה מיטבית

מהו מערך שיעור מוצלח? כיצד המורה יכולה לתת מענה לכל תלמיד ועוד ועוד. כל אלו יכולים להיות כותרות למערכי שיעור מוצלחים המצולמים לטובת אימון פרחי ההוראה. הסטודנטיות יכולות לצפות באותן שיעורים מצולמים בבית ולהתאמן. על הסרטונים ניתן להלביש שכבות של סימניות על מנת להפנות את תשומת ליבן לקטעים מסוימים ולנקודות מסוימות העולות מתוך השיעור. הספרייה צריכה להיות מחולקת לפי קטגוריה של שכבת גיל, אסטרטגית הוראה ותוכן.


5. יצירת קהילות לומדות באמצעות הוידאו

בתי ספר בארצות הברית הבינו את הפוטנציאל ולמעשה יצרו קהילות לומדות באמצעות סרטוני וידאו. שיעורים מצולמים ומועברים בקהילה תוך מתן דגש לנקודות חוזק ולנקודות חולשה. בארץ ניתן למצוא סרטונים של אגף הסטאז' במשרד החינוך המדגימים חלקים שונים של שיעור. 


6. הכנה של תכנית לימודים לפי אסטרטגיות חדישות

כיום אסטרטגיות ההוראה משתנות והפוכות להיות מגוונות יותר ויותר. צילום של שימוש באסטרטגיה מוצלח יכול להראות לסטודנטיות כיצד שיעור כזה נראה, מהן המטרות שלו וכדומה. צפייה בצילומים אלו תכין את הסטודנטיות לשימוש מיטבי באותן אסטרטגיות.


7. גישור על זמן ומקום 

צילום שיעורים יכול לאפשר למרצים לבחון את השיעור מבלי להיות נוכחים בו פיזית. ניתן גם לשתף את השיעור עם מרצים עמיתים על מנת שיבחנו את השיעור מזוויות נוספות לפי תחום התמחותם. 


8. חונכות עמיתים

עבודה בקבוצות קטנות או בזוגות תאפשר לסטודנטיות תרגול בעבודת צוות. כאשר כל סטודנטית נותנת חוות דעת על השיעור של חברתה וביחד הן מגיעות לתובנות אילו נקודות לשמר ואילו לשפר בעבודתן. 


9. שבירת הרגלים

סטודנטיות מלמדות באותה שיטה שבה למדו. שימש בוידאו יכול לחשוף בפניהן למידה מסוג אחר, "חדש". צפייה בוידאו של עצמן יעזור להן לפתח מודעות כלפי עצמן וכיצד הן מערבות את התלמידים בתהליך הלמידה. 


10. רפלקציה והערכה עצמית למרצים

צילומים של מרצים יכולים לעזור ברפלקציה של המרצים עצמן, כאשר מרצים רואים את עצמם מלמדים הם יכולים ללמוד מכך ואף לשפר את הוראתם.
ערך נוסף לצילומי סרטונים בנושאים ספציפים הוא העשרת החוג בתכנים ושיתוף פעולה בין המרצים. צילומי סרטונים יכולים לעבור בחוג בין המרצים ובכך לעזור אחד לשני. 
בנוסף, ניתן ליצור הדמיה של תהליך הרפלקציה עם הסטודנטיות עצמן, לראות את הסרטון שבו המרצה מצולם ולבחון עם הסטודנטיות מה היה טוב ומה פחות טוב ובכך לעזור להן להיפתח לתהליך ולשתף בו פעולה. 


יום ראשון, 15 במאי 2016

מרכז למידה בנושא דמויות המופת של החמ"ד "הרב והרבנית קאפח"

ביום רביעי, כ"ו ניסן, (4/5) הפעילו סטודנטיות של מסלול יסודי, שנה א', בבי"ס המאמן- ממ"ד תורני גבעת מרדכי ע"ש ר' בן ציון נמט בהדרכתה של המדריכה הפדגוגית אביגיל באס, מרכז למידה בנושא דמויות המופת של החמ"ד לשנת תשע"ו: "הרב והרבנית קאפח". 
לקראת הפעלת המרכז, הסטודנטיות השתתפו בסדנת הכנה בהדרכתה של נטלי גיבליאחראית על הסדנה הפדגוגית. למדו מהו מרכז למידה ומהם מרכיביו וכן למדו על דמויות המופת בהם יעסקו במסגרת "הוראת עמיתים".


יחד תכננו את המטרות בהפעלת המרכז ואת האופן בו כדאי לבצע ולהקימו בצורה מעניינת ומעוררת למידה חוויתית בהתאמה לשכבת הגיל המיועדת. 


מטרת הפעלת המרכז היתה לקשר את התלמידים לדמויות המופת ולתכונותיהם ופעילותם הייחודית ולאפשר לתלמידים להזדהות איתם ו"לקחת צידה לדרך" ומקום לשאוף אליו בתחומים חייהם השונים.


הסטודנטיות השקיעו רבות בתוכן, בשיקולים הדידקטיים ובעיצוב התחנות והמרכז יצא מקצועי ומרשים. התכנון היה משותף ונעשה בהתאמה בין התחנות השונות תוך קישור התכנים בתפאורה מתאימה, מיוחדת ומקשרת.
הפעילות נפתחה ונסגרה עם הצגות חוויתיות בשיתוף התלמידים וביניהן התלמידים עברו בין 3 תחנות שהתמקדו במפעלי חייהם הייחודיים של הרב והרבנית, מידותיהם ומסע חייהם. 
מרכז הלמידה כלל גיוון בדרכי ההוראה והלמידה: משחק בקבוצות קטנות, קבוצות דיון ושיח וביטוי עצמי, גלוי עצמי של המידע על ידי התלמידים וכד'. 
התלמידים השתתפו בשמחה באופן פעיל וגילו התעניינות רבה וצוות בית הספר היה מרוצה ביותר ואף בקשו מהסטודנטיות להפעיל שוב את מרכז הלמידה בשבוע עבודה מעשית כדי שכיתות נוספות תוכלנה להנות ממנו.

הסטודנטיות יצאו מרוצות ועם תובנות על דרך הקמת מרכז למידה, חשיבה מראש על הפרטים הקטנים והתמודדות עם גמישות נצרכת במערכת הבית ספרית לפני ובמהלך הפעלת התוכנית.
לאחר הפעלת המרכז, קיימנו סדנה נוספת עם נטלי בה הפקנו לקחים דרך הפעלה חוויתית וחשבנו באופן מפורט איך נוכל להתאים את המרכז גם לשכבת גיל נוספת בבית ספר נוסף בו נעביר את המרכז בעוד כשבועיים.

כתבה: אביגיל באס, מדריכה פדגוגית שנה א' מסלול יסודי

סוף מעשה במחשבה תחילה

על מנת להכין עבודה בצורה הטובה ביותר, נוכל להיעזר ביישום Mindomo. הכלי מאפשר הוספת קישורים, תמונות, סרטונים, הערות ומועדים לסיום המשימה.
ניתן לשתף את המפה ולאפשר לאחרים להיות שותפים לעריכה, או לשתף בתצוגה בלבד.
בנוסף, ניתן להפוך את המצת החשיבה למצגת ולשתף אותה.

השימושים למפות חשיבה:
  • סיעור מוחות לקראת פתיחת נושא, שמש אסוציאציות, שבה כל תלמיד להוסיף נקודות חשיבה על אותו תחום ידע.
  • איסוף מידע בנושא מסוים, כולל קישורים לאתרים רלוונטיים, קבצים, תמונות וסרטונים.
  • ארגון מידע לקראת כתיבת עבודה, לאחר שכתבנו את כל הנושאים שקשורים לשאלת העבודה (שאלת המחקר) נוכל לקבץ את המידע לתתי קטגוריות. מה קשור למה, איזה נושא הוא חלק מנושא אחר וכדומה.
  • סידור וארגון מידע לקראת כתיבת מערך שיעור או תכנית שנתית.




תודה לאפרת מעטוף על מהאתר המופלא "כלים קטנים גדולים" על החשיפה לכלי וההדרכה עליו.

יום שלישי, 10 במאי 2016

המסע לליטא

כיצד התחיל הרעיון למסע לליטא?
הרעיון להכיר גלות נוספת התחיל עם היָזמה של נשיא המכללה, פרופ' ישראל רוזנסון ועקיבא סלע.



מדוע לדעתך חשוב לצאת לליטא? מה היה ההבדל בין ליטא לפולין בזמן המלחמה?
שני היבטים: הסיור הוא לא סיור שואה אם כי השואה היא מרכיב חשוב בו. הסיור כולל היכרות עם החיים בעיירות הקטנות ובערים הגדולות כגון קובנה ווילנה, ירושלים דליטא. הוא סיור כדי לראות את העושר ואת המגוון של יהדות ליטא וכולל גם את השואה. עד היום מורשת יהדות ליטא מורגשת בישיבות הליטאיות,  במבנה החינוך היהודי ואפילו בחינוך הממלכתי-דתי.
פחות מחצי מהסיור מתמקד בתקופת השואה עצמה אבל השואה מרחפת גם כשאנחנו מבקרים ברובע היהודי ובישיבות, כשמתעוררת השאלה 'למה הם ריקים ועזובים'.
ההבדל בין המסע לליטא למסע לפולין הוא גדול: אנחנו מדגישים את החיים בליטא ונפגשים עם יהודים החיים שם גם היום. בבתי הספר לומדים לרוב שהשואה מתחילה בגרמניה, ממשיכה ומתפשטת לפולין ובכך מתקבל גוון אחיד לסיפור השואה. בליטא הסיפור אחר לגמרי ואכזרי יותר: כ-96% מיהודי ליטא נרצחו בשואה  האחוז הגבוה ביותר מכל מדינה אחרת ואנחנו חושפים את הסטודנטיות למגוון סיפורי השואה ולא לסיפור אחד בלבד. למשל: אין מחנות השמדה בליטא. יש בורות רצח ליד כל עיר ועיירה; שיתוף הפעולה של הליטאים ברצח היה נורא ביותר בליטא. כל אלה מעלים שאלות התקפות גם ביחסנו לנושא השואה היום.

כמה מסעות יצאו עד היום?
השנה נצא למסע ה-11. המסעות הראשונים היו פתוחים  לקהל הרחב, וזה המסע החמישי שבו משתתפים רק הסטודנטיות ואנשי הסגל.

כיצד הרגשת בסיור הראשון?
אני הצטרפתי בסיור השני או השלישי. כמה שקוראים וכמה ששומעים זה לא יכול להחליף את המראה בעיניים ואת התחושות במקום. לפעמים חשוב גם מה שלא רואים. היינו בפורט התשיעי, אתר הרצח של יהודי קובנה, שם יש כיום מעל על בורות הרצח דשא ירוק,  והדיסוננס בין ההסברים לבין  השקט והרוגע של מה שרואים שם חזק מאוד. כשרואים את הסמיכות של הבורות לעיירות הדברים מובנים אחרת. זה מסוג הדברים שלא מפנימים כל עוד לא רואים אותם בשטח. זה לא נתפס בלמידה מהכורסה, לא מספרים ואף לא מסרטים.

האם היו שינויים במסעות לאורך השנים?
בוודאי. היו שינויים. כשעברנו מסיור שהיה פתוח לקהל הרחב ולסטודנטיות, לסיור שפתוח ל סטודנטיות ולאנשי סגל בלבד הכנסנו יותר תכנים חינוכיים. אנו רואים בסיור חלק אינטגרלי מהכשרתן של הסטודנטיות כמורות. העיסוק בנושא השואה היום הוא לא רק למורים להיסטוריה ביחידת היסטוריה בכיתה יא, אלא לכל מחנכת. החל מהגן המחנכת נדרשת לעסוק בנושא השואה לכל הפחות כהכנה לצפירה שנשמעת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אם לא מעבר לכך.
שינוי אחר: הוספנו תחנות בסיור המפגישות את הסטודנטיות עם מוסדות חינוך בליטא: תחנה אחת היא בית ספר תיכון בקובנה הנמצא סמוך לאתר הרצח במרכז העיר. שם אנו נפגשים עם צוות של מורים כדי לשמוע כיצד הם מלמדים על יהודים ועל השואה ומתמודדים עם נושא רצח היהודים בליטא. בעיר קיידאן אנחנו מבקרים במרכז סובלנות הנמצא בבית כנסת משוקם. הוקם שם מוזיאון קטן המנציח את יהודי העיר וגם מרכז חינוכי. אנו נפגשים עם מנהל המקום ושומעים על תכניות חינוכיות לא פורמליות על היהודים ועל השואה.

במהלך הסיור אנחנו מרבים בשיחותגם על מה שראינו וגם על משמעות הדברים. כל אלה מוסיפים לסיור מבחינה חינוכית, ערכית ולאומית.

מה היו המשובים של הסטודנטיות שיצאו למסע? כיצד הרגישו? האם המסע הוא גם רוחני במידה מסוימת?
הסיור משמעותי מאוד עבורן. אלה שהיו במסע לפולין בתיכון נמצאות כעת בשלב אחר בחיים והיו מהן שציינו שהסיור לליטא היה אף חוויה מתקנת עבורן לסיור לפולין. הסיור מפתח בהן סקרנות וצימאון לדעת יותר. כל הקיץ הן קוראות, צופות בסרטים ומאזינות לעדויות -  ואין הישג חינוכי גדול יותר מלפתח את הסקרנות ואת הרצון לדעת. מבחינה אישית הן מתמודדות עם דילמות ועם שאלות ועם המורכבות של העבר שלא הכול שחור לבן.

לסיכום, מדוע חשוב לצאת למסע?

החשיפה למורכבות של החיים היהודיים בעבר ובהווה בחוץ לארץ בכלל ובליטא בפרט מוסיפה פן חשוב מבחינה לימודית ומבחינה אישית. הסיכום הטוב ביותר בעייני הוא דברים של אחת הסטודנטיות שיצאה לפני מספר שנים: "העיסוק בנושא השואה בבית ספר הפך מחובה, לעתים מעיקה, לשליחות של ממש, לשליחות חינוכית, ערכית ולאומית". 

יום שני, 9 במאי 2016

שילוב מצגות בביה"ס יסודי

מצגות יכולים להיות כלי מצוין לאסיפת מידע ויצירת ידע. גם של המורה וגם של התלמיד.
ניתן לארגן את השיעור בעזרת המצגת, כולל טבלאות השוואה וכו'. מתוך נקודת הנחה שנוכל לחסוך את הכתיבה על הלוח בשיעור כי נכין את הכל מראש.
ניתן לתת לילדים ליצור מצגת בנושאים המעניינים אותם או 

כיצד נוכל לעשות זאת:

כיתות א'-ב' - לימוד מיומנויות של יצירת מצגת. חשוב מאוד בגיל הזה ללמד אותם את הטכניקה של בניית מצגות, שמירת תמונות, קישורים ועוד. שיעור לדוגמה תוכלו לראות כאן.

כיתות ג'-ד' - למידה על נושא מסוים בכיתה ולבקש מכל תלמיד לכתוב מצגת בנושא, לפי שקפים מסודרים מראש. דהיינו:
    1. שקף כותרת עם שם העבודה ושם התלמיד
    2. שקף כותרת ותוכן - שאלת המחקר - על מה תהיה העבודה וכתיבת השערות בנקודות
    3. שקף לכל השערה, עם תובנה, פריט מידע ותמונה.
כיתות ה'- ו' - בכיתות הגבוהות נוכל לתת לתלמידים נושא וכל אחד יוכל ליצור מצגת.




יום ראשון, 8 במאי 2016

שימוש בסרטוני יוטיוב ללמידה

ניתן לבחור סרטון, להוסיף לו שאלות בעזרת הכלי zaption. את הסרטון תוכלו להעלות לפורטל הכיתתי. התלמידים יצפו בשיעור בזמנם הפנוי והמורה תוכל לראות את תשובותיהם. אפשרות שנייה, לצפות עם התלמידים ביחד בכיתה ובכל פעם שיש שאלה, לפתוח דיון.
דוגמה לסרטון כזה. הדרכה על הכלי zaption, תכלו למצוא כאן.


במידה והסרט ארוך מידיי וברצונכן בקטע קצר שלו, תוכלו להוריד את הסרטון למחשב, באחת מהתוכנות החינמיות הנמצאות ברשת, למשל זו. לערוך את הסרטון בעזרת תוכנת מובי מייקר של מיקרופסט (ניתן להוריד אותה כאן בחינם) או דרך עורך הסרטונים של יוטיוב. ואז להעלות את הסרטון שוב ליוטיוב. יש לציין בהערות כי הסרט נערך לצרכים חינוכיים בלבד ואין בו לפגוע בזכויות יוצרים.

מאגר ההיסטוריה של כנסת ישראל

באתר כנסת ישראל ישנו מאגר היסטורי. שם נוכל למצוא מידע על כל מושבי הכנסת, על חברי הכנסת לדורותיהם וכל מידע רלוונטי שקשור בכנסת. גם בגילאי יסודי נוכל למצוא חומר מתאים. 

למשל, על מגילת העצמאות. מי חותמים למטה? מי הם היו? חישבו למה דווקא הם חתומים למטה?


ניתן ליצור מצגת על פרטי החתומים, מה הם עשו ומי היו, וכל תלמיד או זוג תלמידים יכתבו ויציגו על אחד מהחותמים.