יום חמישי, 11 בפברואר 2016

סיור בבתי ספר בפתח תקווה

חלק ג' - בית הספר הוברמן

את פנינו קיבלו המנהלת והסגנית בשער בית הספר. מרחק צעד וחצי והנה עומד ילד עם כובע וחליפה וכינור בידו. השחקן הצעיר בירך את פנינו וסיפר שהוא הוברמן שעל שמו נקרא בית הספר, הוא סיפר בקצרה את קורות חייו והודה לנו על הביקור. מרחק 2 צעדים משם ושלוש בנות ניגנו על חליל צד. כל זה היה הקדמה קצרצרה אבל קולעת למרתון של שעה שבו ראינו פיסות משיעורים והתוודענו למנהלת בעלת חזון ולצוות מורות המיישמות אותו הלכה למעשה, ברוכים הבאים לבית הספר הוברמן!

המנהלת זיהתה לפני כעשר שנים צורך אצל תלמידיה, הצורך בדיבור. מכאן נולד הרעיון להכנסת הרטוריקה לבית הספר (היסודי כבר ציינו?)



תרבות הדיבור נוכחת בבית הספר במספר מישורים, החל מדיאלוג בוקר בו התלמיד צריך ללמד את חבריו לכיתה על נושא מסוים, יכול להיות בעזרת מצגת. זכינו לראות שני דיאלוגים כאלו, אחד של ילד בכיתה ב' על החלל והשני של ילדה בכיתה ד על התזמורת הפילהרמונית.






תרבות הדיבור מתבטאת גם בתחנת רדיו בית ספרית אותה מפעילים הילדים עצמם. מנהלת הרדיו היא תלמידה בכיתה ו'. יש פינות קבועות ברדיו. השידור נעשה כשידור חי במשך כשעה נעצרים הלימודים והתלמידים מקשיבים לשידורי התחנה.

 דוגמה נוספת היא אומנות הדיבייט המפותחת בבית הספר, התלמידים לומדים כיצד לנסח, לחדד ולהציג את טיעוניהם. הדיבייט מאוד מסודר לפי הכללים הדרושים והנושאים רלוונטים לבית הספר. אנחנו זכינו לראות דיבייט בנושא "למידה מרחוק מול למידה בבית הספר". חייבת לומר שהטיעונים היו עיניינים ומעניינים.


ראינו שיעור המנוהל ע"י הילדים, כאשר יום לפני כן הם למדו עם המורה 6 פסוקים בספר שמואל, בשיעור עצמו נערך דיון בשאלה מסוימת. הסיבה שאנני זוכרת את השאלה היא התדהמה שאחזה בי למראה תרבות הדיבור הגבוהה. שמענו משפטים כמו "תודה על רשות הדיבור" "אני רוצה להוסיף לדברי א' ולהתנגד לדברי מ' ". ברגע שילד רצה להוסיף או להתנגד לדברי ילד/ה אחר הוא קם והרים את ידו, הדובר החליט אם הוא מעביר את רשות הדיבור או ממשיך בטיעוניו והכל בשקט מופתי תוך הקשבה לאחר.





אלו השלטים במסדרונות ביה"ס


 בתמונה: מנהלת בית הספר לאה גרוס עם רב המכללה חנן יצחק



מכאן המשכנו להייפארק, תלמידים עמדו ליד ניירות עמדה שהכינו בעצכם והציגו את הכתוב. תוך הצגת טיעונים מאוד משכנעים.

בשיעור הבא התקיים משפט, לפי חוקי המשפט הישראלי, עם חבר שופטים, תביעה והגנה. התלמידים התחפשו והציגו את הנאשמת ואת כתב האישום. שמענו את כתב האישום ואת כתב ההגנה. מעבר לעבודה שהילדים הכירו את התנהלות בית המשפט, הנושא היה קרוב לליבם, חרם בכיתה. הנושא הוצג כאמור משתי זוויות שונות, שכל אחת מהן נראתה משכנעת ביותר, מכאן נאחל בהצלחה לחבר השופטים ושידעו להכריע בסוגיה הסבוכה.

לקראת המעבר לאקרוד הסיום בסיור, הופיע שחקן נוסף, הפעם הוא אלברט אינשטיין. אך מכיוון שציפור קטנה לחשה לו שזמננו קצר הוא ויתר על הניסוי שתכנן בעבורנו. כאן נכנסו לחדר ביומימיקרי. בחדר זה התלמידים לומדים מהטבע כיצד ניתן לפתור בעיות בתחומי ההנדסה וכדומה. החדר מאובזר במחשבים ובמסך מגע שולחני.

לסיום קיבלנו אתנחתא מוזיקלית ממקהלת בית הספר. אין ספר שבית הספר עשיר בלמידה ורואים זאת על התלמידים. יש להם ביטחון ותחושת גאווה על הישגיהם. ד"ר צופיה קרני ציינה כי שפת התלמידים גבוהה ואין טעויות תחביריות במשפטים. הדבר מעיד על עבודה רבה.

יכולנו להישאר בבית הספר עוד ולהנות מכל רגע אבל הזמן קצוב והמלאכה מרובה. עוד על בית הספר תוכלו לראות באתר שלו - ביה"ס הוברמן.