יום שבת, 16 באפריל 2016

משחק וחינוך לשוני

משחקים אינם רק לילדים, משחקים הם דרך ללימוד חווייתי, לתרגול מגוון, תחרותי, הַמַּזְרִים רוח חדשה, הנאה ואתגר.
כיוון שכך המשחקים הם כלי הוראה גם בכיתות הגבוהות, ו...כן, אפילו כיתות הניגשות לבחינת בגרות, ואולי דווקא הן, כשכבר עייפו מלפתור תרגילים בספר, וכבר שבעו מלענות על שאלות בחינות הבגרות שכבר היו, דווקא הן ייהנו כל כך מלשחק.
כך בכל תחום דעת, וכך גם בעברית – עניינים של סמנטיקה ואוצר מילים, שאלות של ניתוח תחבירי (מחלקי הדיבור ועד חלקי המשפט, סוגי משפטים ומבנים מיוחדים שלהם), היכרות עם דרכי תצורת מילים ומיון על-פיהן, ניתוח הפעלים לפי שורש, בניין, זמן, גוף וגזרה -  וכן הלאה וכן הלאה – הכול שָֹחִיק!
המשחק הוא כלי לתרגול ולשיפור השליטה בחומר ובמיומנויות השונות. דרך המשחק אפשר גם להקנות מושגים – להגדיר ולהדגים. ככזה – המשחק הוא כלי בידי המורה להוראה משמעותית.

אך יותר מכך: משימה לתלמידים להכין משחק לסיכום נושא שנלמד יכולה להיות גם דרך הערכה חלופית ייחודית, מרתקת ובעלת ערך מוסף רב הן בתחום הקשרים החברתיים (משחק – מכינים בזוגות או בקבוצות, ולאחר מכן גם משחקים בו בזוגות או בקבוצות), הן בתחום ההבעה בעצם ניסוח כרטיסי השאלות וההגדרות ובהפקת טקסט מדריך ומפעיל (שהרי לא ניתן להכין משחק מבלי להצמיד לו דף הוראות ראוי, מדויק ותקין), והן בתחום השליטה בנושא התוכן הנבחר, שהרי כדי לשאול צריך לדעת (וכמובן, אין "לפרסם" משחק קודם שנכתב התשובון לשאלות ונוסה המשחק על ידי יוצריו והתברר שאכן הוראותיו מדויקות, וכן השאלות שבו והתשובות להן).

בשנתיים האחרונות חוו בנות העבודה המעשית בחוג ללשון יום עיון שבו ערכו היכרות עם עולם המשחקים הלימודיים דרך סילביה טרכטנברג המתמחה בתחום, והתנסו ביצירת משחקים לשוניים. התוצרים, כך אמרו, השאירו טעם של עוד...

למערך דוגמה של הסטודנטית שרית גמליאל לחצו כאן